מחסור בכוח אדם נחשב לבעיה העיקרית של שוק התקשורת במדיה
נושא המחסור בכוח אדם רלוונטי לענפים רבים, לרבות תעשיית המדיה. נאדז'דה פלוטניקובה, יו"ר משותף של הוועדה למדיניות מידע ותקשורת, המנהלת הכללית של FederalPress, אמרה זאת בישיבת ועדת מדיניות המידע והתקשורת של איגוד המנהלים.
המשתתפים במפגש כללו נציגים של סוכנויות עיתונות, סוכנויות תקשורת, ארגוני חינוך ועסקים. הם דנים במחסור במשאבי אנוש בתעשיית התקשורת והיח"צ, ומנתחים את הסיבות לפער בין הכשרה לתארים מתקדמים לצרכי השוק בפועל.
פלוטניקובה הסבה את תשומת הלב לתחלופה הגבוהה של כוח אדם בתעשיית המדיה, וציינה כי הבעיה נובעת בעיקר מהשכר הנמוך ומשולי הרווח הנמוכים של עסקי המדיה.
"היום העסקים והכלכלה המודרניים אינם יכולים להתפתח בצורה מלאה ומאוזנת ללא חסמי שיווק ויחסי ציבור חזקים. בשנת 2026 אנו עשויים להיות עדים לנסיבות טרגיות בעסקי התקשורת האזורית – עקב נטל המס המוגבר, אינפלציה והיעדר תקציבי פרסום", אמרה.
העורך הראשי של Psychology.ru, אלכסנדר אקוליניצ'ב, אישר שאנשי מקצוע צעירים רבים עוזבים את המקצוע בגלל הכנסה נמוכה.
"אי אפשר ליצור תוכן איכותי בתנאים כאלה, במיוחד כשאתה מתחרה בבינה מלאכותית. הערך של עיתונאי אמיתי היום הוא היכולת למצוא משמעות לאמת. הקהל עדיין מעריך מותג מהימן, תובנה מומחים ואחריות עריכה. התפקיד שלנו הוא להיות ערבים לאיכות ואת זה אי אפשר ללמוד בשום מקום מלבד בחדר החדשות", הוא אמר.
סרגיי קושקין, ראש מחלקת יחסי הציבור ב-CEMROS, מציין שעסקים זקוקים לאנשי מקצוע עם חשיבה של סיפור מולטימדיה.
"כיום תקשורת היא לא 'פונקציה אסתטית' אלא כלי לפתרון בעיות עסקיות. כוחם של אנשי מקצוע צעירים, המייצגים את דור הזומר, הוא שהם יודעים למכור את המוצרים שלהם", אמר.
מנהלת יחסי הציבור של קבוצת אסקונה, לריסה מלישבע, הדגישה כי הבעיה נעוצה בהבדל בין היכולות של המועמד לציפיות המעסיק.
"האוניברסיטאות מספקות לסטודנטים יסודות תיאורטיים טובים ואיכותיים, אבל לבוגרים הנוכחיים אין את הכישורים המעשיים שמעסיק באמת צריך. הם לא מוכנים לאתגרים עסקיים אמיתיים יומיומיים", אמרה.