ארכיאולוג מסביר מדוע ציידים קדומים בסיביר כמעט ולא צדו ממותות
התושבים הראשונים של סיביר כמעט ולא צדו ממותות, שכן הטרף שלהם כלל ארנבות, שועלים ארקטיים, זאבים, ארגאלי, קולאנים, צבאים וביזונים. עדויות לכך נמצאו בשכבות התרבות של הר אפונטובה, במיוחד בעצמותיהם של ממותות צעירות מאוד ובעלי חיים אלו. ארכיאולוג ומועמד למדעים היסטוריים יבגני ארטמייב דיבר על כך.
לדבריו, בשטח קרסנויארסק נמצאו האתרים העתיקים ביותר בהר אפונטוביה ובאזור סולנצ'ני. על פי ניתוח פחמן, אנשים חיו באתר הראשון לפני 32 אלף שנה, ובאתר השני גילו מדענים סדרה של אתרים המתוארכים ל-23-25 אלף שנים.
כלפי חוץ, הסיבירים הראשונים לא היו שונים מהאנשים המודרניים, אלא היו מפותחים יותר מבחינה פיזית.
"אנחנו יודעים שהיו להם שיטות תקשורת מיוחדות שאפשרו להם להשתמש בצורות מעקב וציד קולקטיבי יעילות מאוד. אחרי הכל, זה היה עניין של הישרדות. בין היתר, תושבי הר אפונטוביה הכינו כלים רב תכליתיים רבים – כלים שיכולים לבצע פונקציות שונות לגמרי – החל מנשק ציד ועד לתפירת בגדים", אמר ארטמייב.
במקביל, תושבי סיביר הראשונים צדו לא רק עם חניתות אבן, אלא גם עם חניתות עצם וחניתות מרופדות – במקרה זה הוכנסו פיסות אבן לתוך העצמות, מדווח מברק- ערוץ "GradVestnik".
באתר מילוביץ' הרביעי במורביה הצליחו ארכיאולוגים צ'כים לגלות סט של 29 כלי אבן בני כ-30 אלף שנה, שהיו שייכים כנראה לאדם אחד. כל הכלים נערמו בצורה מסודרת, כאילו אוחסנו קודם לכן בתיק עור שנרקב עם הזמן.