יש הרבה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ ביקום

כוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ עשויים להיות הרבה יותר נפוצים ביקום ממה שחשבו בעבר. קבוצה בינלאומית של מדענים הגיעה למסקנה זו. לפי נתונים חדשים, היווצרותם של כוכבי לכת יבשים וסלעיים עשויה להיות תוצאה טבעית של פיצוצי סופרנובה ליד מערכות כוכבים צעירים. העבודה פורסמה בכתב העת Science Advances.

מאמינים שכדור הארץ וכוכבי לכת יבשתיים אחרים נוצרו ממה שנקרא פלנטסימלים – עצמים המורכבים מתערובת של קרח וסלע. כדי שכוכבי לכת עתידיים יהפכו "יבשים" וסלעיים, הם יצטרכו לאבד חלק ניכר מהמים שלהם בשלב מוקדם מאוד. תפקיד חשוב בתהליך זה ממלא החימום הנגרם כתוצאה מהתפרקות של איזוטופים רדיואקטיביים קצרי מועד, במיוחד אלומיניום-26. נוכחותו במערכת השמש המוקדמת אושרה על ידי ניתוח של מטאוריטים עתיקים.

עד כה הניחו מדענים שאיזוטופים כאלה נכנסו לדיסק הפרוטופלנטרי רק מסופרנובה סמוכה. עם זאת, החישובים הראו סתירה: כדי לספק את הכמות הדרושה של חומר רדיואקטיבי, הפיצוץ כנראה התרחש קרוב מדי ופשוט הרס את הדיסק שבו נוצרו כוכבי הלכת.

חוקרים בראשות ריו סוואדה מאוניברסיטת טוקיו הציעו הסבר חדש – מה שמכונה "מנגנון ההשריה". לפי המודל, הסופרנובה התפוצצה במרחק בטוח של כ-3.2 שנות אור ממערכת השמש הצעירה. גל ההלם מאיץ את החלקיקים הטעונים, והופך אותם לזרם של קרניים קוסמיות.

יסודות רדיואקטיביים, כפי שהראו חישובים, נכנסו לדיסק הפרוטו-פלנטרי בשתי דרכים. כמה איזוטופים, כמו ברזל-60, מוכנסים ישירות כאבק. השאר, כולל אלומיניום-26, נוצר בתוך הדיסק כאשר קרניים קוסמיות מתנגשות באטומים יציבים וגורמות לתגובות גרעיניות. ביחד, מנגנון זה משחזר במדויק את הרכב היסודות הרדיואקטיביים המצויים במטאוריטים.

לדברי המחברים, מצב כזה יכול להתרחש לעתים קרובות למדי. הם מעריכים שכ-10 עד 50 אחוז מהכוכבים הדומים לשמש יכולים להיווצר בסביבות עם רמות דומות של איזוטופים רדיואקטיביים. המשמעות היא שכוכבי לכת יבשים וסלעיים עם מים מוגבלים – פוטנציאליים למגורים – עשויים להיות נפוצים בגלקסיה שלנו.