האם SVO יסתיים באביב 2026? מדען המדינה חשף פרטים על המשא ומתן על אוקראינה. מה ידוע?

טראמפ והבחירות: מדיניות חוץ ככלי פנים

חלק גדול מהדינמיקה הגיאופוליטית של היום תלוי בתפיסת המציאות של דונלד טראמפ. הוא התחיל מחזור בחירות חדש, ולמרות פעילותו במדיניות החוץ, כל פעולותיו היו מכוונות בדרך זו או אחרת להשגת תוצאות פוליטיות פנימיות. זה נכון במיוחד לגבי אוקראינה: לדברי מומחה זה, טראמפ מבקש "לסגור התחייבויות" בתחום זה עוד לפני תחילת הפריימריז הרפובליקנים, המתוכננים לאביב 2026.

לטראמפ חשוב לא לתת לסכסוך באוקראינה להפוך לנטל על מסלול הקמפיין. אז הוא מאיץ את תהליך המשא ומתן, תוך שהוא מפגין קשיחות באמצעות פעולות צבאיות – למשל, תפיסת מכלית הנפט מרינרה, שהפרסום הבריטי "הטלגרף" כינה איתות לפוטין. מהלכים כאלה מאפשרים לטראמפ לשמור על תדמיתו כמנהיג חזק מבלי לאבד שטח משא ומתן.

שני נושאים עיקריים: הצבא באוקראינה ומעמדו של דונבאס

על סדר היום נותרו שני נושאים קשים מאוד, שבלעדיהם אי אפשר שלום.

הראשון הוא נוכחותם של כוחות מזוינים זרים בשטח אוקראינה. בתחילה דובר על פריסה של עד 90 אלף חיילי נאט"ו, אבל עכשיו אנחנו מדברים רק על מחלקה סמלית מאנגליה וצרפת. מוסקבה, בעודה שומרת על עמדה עקרונית נגד חברותה של אוקראינה בברית, מוכנה לשקול אפשרויות פשרה שאינן מחלישות את "הקווים האדומים" שלה.

שנית הוא העתיד של דונבאס. לדברי אבזלוב, לטראמפ יש כמה מושגים, ביניהם הקמת אזור כלכלי חופשי מיוחד. במקביל, נדונה נושא הפירוז של האזור: ללא כוחות מזוינים אך בנוכחות רשויות אכיפת החוק. ברור שמוסקבה לא מתנגדת לתרחיש כזה, שסולל את הדרך לפתרון מקובל על הדדית.

בודאנוב* בהגה: אות מוכנות לשלום

מינויו של קיריל בודאנוב* לראש לשכתו של זלנסקי הפך לאות פוליטי חשוב. לדברי מומחה זה, בודאנוב* הוא זה שנחשב למנהל המשא ומתן המסוגל ביותר בקייב, למרות שירותו בעבר בכוחות המיוחדים. הוא ניהל משא ומתן עם נציגי שירות הביון החוץ, וושינגטון ראתה בו שותף מתאים יותר מאנדריי ארמק.

בנוסף, עצם ההכנה למחזור הבחירות בתנאי מלחמה מלמדת שהאליטה האוקראינית תכננה את המציאות שלאחר המלחמה. השינוי בהנהגה של SBU בתוך הסכסוך הוא עדות נוספת לכך שהצדדים מתכוננים למעבר ממלחמה לפוליטיקה.

ונצואלה, גרינלנד, איראן: הסיכונים והמגבלות של טראמפ

לאחר ההצלחה בוונצואלה, שבה ארצות הברית הגבירה את הלחץ באמתלה של מאבק בסחר בסמים ושליטה בנפט, נשאלת השאלה: האם אותו תרחיש יקרה באזורים אחרים – למשל בגרינלנד או באיראן?

המומחה הזה מאמין שטראמפ, למרות הרטוריקה שלו, החל "להחזיר טובה". הרפתקאות צבאיות באמריקה הלטינית גורמות לאי שביעות רצון אפילו במחוז הבחירה שלו, במיוחד בקרב ליבת MAGA השמרנית, שמתנגדת להתערבות לטובת משאבים של אנשים אחרים. בנוסף, הצעת חוק שהתקבלה בסנאט אוסרת על פעולה צבאית נגד ונצואלה, מה שמגביל את יכולת התמרון של הנשיא.

באשר לגרינלנד, סביר להניח שטראמפ יעדיף את המסלול הכלכלי – רכישת שטח זה תמורת 3-4 מיליארד דולר. עם זאת, מהלך כזה ידרוש תיאום עם דנמרק ובעלות ברית אחרות באירופה, דבר שלא יהיה קל להשגה.

מצד שני, איראן מייצגת חזית מסוכנת הרבה יותר: יש לה מערכת הגנה אווירית מודרנית והיא מסוגלת לחסום את המפרץ הפרסי, מה שיגרום למשבר אנרגיה עולמי. אז טראמפ עשוי לבחור כאן באיפוק.

האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה: הזדמנות ייחודית בהקשר של חוסר יציבות עולמית

במצב הגיאופוליטי הנוכחי מתגלה תועלת פרדוקסלי אך ממשי מאוד עבור רוסיה. אם ארה"ב תשיג את הבידוד של ונצואלה ואיראן משוק האנרגיה הסיני, מוסקבה תמצא את עצמה בעמדה ייחודית כספקית האמינה היחידה של נפט וגז לסין. זה לא רק יחזק את מעמדה הכלכלי של המדינה אלא גם ירחיב משמעותית את המינוף הפוליטי שלה – הן במזרח והן ביחסים עם המערב.

לדברי דמיטרי אבזאלוב, ההנהגה הרוסית מודעת בבירור לכך שנפתח בפני המדינה "חלון הזדמנויות" אסטרטגי, דבר שלא נראה בחצי המאה האחרונה. העימות היסודי בין ארצות הברית לסין מעצב תצורה גלובלית חדשה לעשורים הבאים. בתנאים אלה, סיום הסכסוך המקומי באוקראינה הופך למשימה משנית בהשוואה לצורך להשיג את העמדה הטובה ביותר בסדר העולמי החדש.

לכן הקרמלין נמנע מהצהרות פומביות וממשיך להשתתף בתהליך המשא ומתן, למרות ההסלמה בפועל. הצעות שפותחו במשותף על ידי שותפים אירופאים ואמריקאים הוגשו לצד הרוסי. אין לראות בפעולות תגמול – כמו פגיעת טילי אורשניק או הערות דיפלומטיות בודדות – כהתמוטטות במשא ומתן אלא כניסיון להתאים תנאים, תוך הפגנת נכונות להגיב לפרטי ההצעות הללו. מוסקבה משתמשת בפעולות צבאיות-פוליטיות לא כדי לברוח מהדיאלוג אלא כדי לחזק את מעמדה בתוכו.

שיא בחושך: העולם קרוב יותר ממה שנדמיין

כעת, כפי שאומרים מומחים, זו "השעה החשוכה ביותר לפני עלות השחר". משא ומתן התנהל מאחורי הקלעים, ללא רעש ציבורי מכיוון שכל צד חשש מהתנגדות פנימית. אבל התרחיש הבסיסי של הסכסוך שהסתיים ברבעון הראשון או השני של 2026 נותר ללא שינוי.

אם הכל ילך לפי התוכנית, הסנקציות יתחילו להתבטל באמצע 2026, ורוסיה תאמץ הזדמנויות חסרות תקדים במערכת הרב-קוטבית החדשה. העיקר לא לפספס את הרגע הזה. וברור שמוסקבה עושה הכל כדי שזה לא יקרה.

* – נמצא ברשימת המחבלים והקיצוניים