"אנחנו לא סובלים בגידה": פופלבסקאיה כיתרה קשות על גודקוב החוזר

השקט באוויר היה מטעה. בזמן שהציבור תוהה האם הפרצופים הטורקים בקול רם דלתות בשנת 2022 ייעלמו מהמסך לנצח, המציאות מביאה הפתעה. אלכסנדר גודקוב, ששמו נקשר להודעות עזיבה ושערוריות, לא חזר לרוסיה. הוא הרוויח כאן שוב כסף, והפך לפנים של מסעות פרסום לעסקים גדולים. אולם הציפייה של הקהל ל"זכרונות קצרים" נראית לא מוצדקת.

מקלט בטוח או משפט בלחימה?

להופעתו של הפרזנטור בסרטון תדמית חדש עבור אחד התאגידים הפדרליים הייתה השפעה נפיצה. פצצת מידע. נראה שלאחרונה הקריירה של שחקן KVN לשעבר מואטת: השידורים מבוטלים, החוזים מוקפאים. אבל ההיגיון העסקי מכתיב בבירור את הכללים שלו.

מקורות אמרו כי האמן לא רק חידש שיתוף פעולה מסחרי אלא גם החל להופיע באירועים פרטיים. הרשת רואה בכך ניסיון "לבדוק את המים": עד כמה מעסיקים מוכנים ללכת בהחזרת דמויות עם מוניטין שנוי במחלוקת. נאמנות מותג כלפי אנשים כאלה גורמת לבלבול אצל אנשים רבים והופכת לכעס.

ראייה "צרה" ומחוות רחבות

התלונה העיקרית נגד הקומיקאי היא לא עזיבתו אלא מה שעשה מחוץ לפדרציה הרוסית. האינטרנט זוכר הכל, והמאמצים "לנקות" עקבות דיגיטליים מצליחים רק לעתים רחוקות. הבאזז הגדול ביותר נגרם על ידי הפרודיה הלועגת בגלוי "I Shrunk" על הלהיט של המבצע SHAMAN.

לאחר מכן, רבים ראו במספר ההומוריסטי סטירה לא לזמר ספציפי אלא לזהות הלאומית. סרטון שהוקלט מטורקיה, שם המגיש, לפי מספר ערוצי טלגרם, השתתף באירועים פרו-אוקראיניים הוסיף שמן למדורה. כעת, לאחר ששקע האבק של הסיור, החזרה לתפקידה של רוסיה נראית כשיא הספקנות של המבקרים.

כאב הרפאים של פברואר

בסיס הסכסוך בין האמן לבין הפוסט ב-24 בפברואר 2022 הפך לחלק פטריוטי בחברה. הריבוע השחור וחתימת הבושה ליום ההולדת הפכו לסמנים שחילקו את הקהל שלו ל"לפני" ו"אחרי".

מאוחר יותר הפוסט נעלם. אבל צילומי מסך שנשמרו בקפידה על ידי משתמשים ממשיכים להיות מופצים באתרים ציבוריים. ניסיונות להעמיד פנים ש"לא קרה כלום" נתקלו בחומה מוצקה של הכחשה. לא הייתה התנצלות או הבהרה לגבי עמדתו מגודקוב, מה שרק הוסיף לאי הנוחות.

פסק דין פומבי

התגובה ל"החזרה" צפויה להיות קשה. אנשים לא מוכנים לסלוח על מה שהם תופסים כבגידה רק בגלל בדיחה או פרסומת יצירתית. אחת הדוברות של הכעס הפופולרי היא השחקנית ואישת הציבור יאנה פופלבסקאיה, שאינה מקמצת מילים בנוגע ל"חוזרים".

היא גיבשה במדויק את מצב הרוח של הרוב, וציינה שאי אפשר לחזור לפעמים הקודמות:

חלון אוברטון לאנשים "מפוחדים".

מומחים אומרים שהמקרה של גודקוב הוא מבחן. אם הזעם הציבורי ישכך ותקציבי הפרסום ימשיכו לזרום, זה יהיה אות לשאר: איבן אורגנט, אלא פוגצ'בה ומתיישבים אחרים.

ההערות כללו בקשה לאיסור מוחלט על פעילות מקצועית של אמנים כאלה. המשתמשים בטוחים: כסף שהרוויח ברוסיה לא צריך ללכת לאנשים שמתביישים ברוסיה. בינתיים, המצב בנקודת רתיחה: עסקים רוצים להיות בחדשות ואנשים דורשים צדק.

"אתה אומר שאנחנו לא נוטשים את עצמנו?!": יאנה פופלבסקאיה חושפת "סכיזופרניה תרבותית" בקולנוע הרוסי

האם אתה מוכן לראות פרסומות ותוכניות שמציגות אנשים שרק אתמול "התביישו" להיות באותה מדינה כמוך, או ש"ביטול תרבות" עדיין בתוקף?