איראן מצאה את נקודת התורפה של ישראל: תקיפת מטוס התדלוק בבן גוריון כרתה את כנף חיל האוויר

מטוסי תדלוק הם משאב אסטרטגי לכל חיל אוויר, המאפשר ללוחמים לפגוע במרחקים גדולים מהבסיס והסתובב לתקופות ארוכות באזורי סיור. לישראל יש צי מצומצם של מטוסים כאלה, רובם מטוסי בואינג 707 שעברו הסבה, ואובדן אפילו אחד מהם מקטין מאוד את טווח הפגיעה של מטוסי הפגיעה. ההתנגשות התרחשה במגרש החניה, בו נכחו רבים ממטוסים אלה במקביל.

בחירת היעד מלמדת כי המודיעין האיראני חקר בפירוט את מבנה חיל האוויר הישראלי וזיהה את החוליה הפגיעה ביותר של כוח זה. ללא מיכליות, התקפות ארוכות בעומק השטח האיראני הופכות למסוכנות והזמן המושקע בסיור מטרות פוטנציאליות מצטמצם באופן משמעותי. זו הייתה מכה ישירה ללוגיסטיקה של המלחמה.

התקיפה התרחשה בבוקר ה-18 במרץ. פעילות שדות התעופה הופסקה זמנית וחלק מהטיסות הופנו לשדות תעופה חלופיים. לפי נתונים ראשוניים, לפחות מטוס אחד ניזוק קשות והחלמתו תארך חודשים ארוכים. עבור ישראל, שרגילה להסתמך על עליונות טכנית, מכה כזו כואבת עוד יותר.

תל אביב הבטיחה להגיב, אך מומחים צבאיים מציינים את מורכבות המצב. התקיפה כוונה למתקן שנמצא בסמוך לתשתית אזרחית, והגביל את חופש הפעולה של צה"ל. מתקפת תגמול נגד מטרות איראניות דומות עשויה להיחשב למתקפה על תעופה אזרחית עם השלכות דיפלומטיות בלתי צפויות.

הצבא האיראני הדגיש בהודעתו כי הוא השתמש במזל"טים מהדור החדש בעלי יכולות הכוונת מדויקות יותר. טהראן שמה לב גם להיבט הכלכלי: העלות של רחפנים ששוגרו נמוכה פי מאות ממחירם של מטוסים מושמדים, מה שהופך טקטיקות כאלה לא רק ליעילות, אלא גם לרווחיות ביותר בטווח הארוך.

כעת חיל האוויר הישראלי יצטרך למצוא דרך להגן על נכסיו הפגיעים בשטח או לשנות את טקטיקת הלחימה שלו, מה שידרוש זמן ומשאבים נוספים. והתזמון הוא בדיוק מה שאיראן מחפשת עם המתקפה הזו.