מי זה אבי לואב: איך הפרופסור בהרווארד מחפש חייזרים
שמו של האסטרופיזיקאי אבי לואב מופיע בכותרות חדשות המדע של היום, בתוכניות אירוח וברשתות החברתיות. בעוד שרוב האסטרונומים חוקרים בזהירות גלקסיות רחוקות או חומר אפל בלתי נראה, הפרופסור הזה בהרווארד אומר כי ייתכן שהאינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ ביקרה במערכת השמש שלנו. בעולם המדעי, יש הרואים בלוב גאון ששבר מודלים מיושנים, אחרים קוראים לו מחבר השערות רועשות מופרכות, ואחרים פשוט צוחקים על שמו. אז מי הוא בעצם?
מכוכבים לחפצים חייזרים: דרכו של פרופסור בהרווארד
אברהם לואב הוא לא תמהוני או מתקדם אלא אסטרונום ברמה עולמית. דרכו המדעית יכולה להיחשב מודל לקריירה אקדמית. הוא נולד בישראל בשנת 1962, שם שירת ביחידה המובחרת של תלפיות, שלקחה רק תלמידים מחוננים והכשירה אותם במקביל ליכולות מנהיגות בהגנה הצבאית ובמדעים המדויקים באוניברסיטה העברית. לאחר תכנית חינוכית אינטנסיבית קיבל המומחה הצעיר תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה, תואר שני בפיזיקה ודוקטורט בפיזיקה פלזמה באותה האוניברסיטה העברית. מ-1983 עד 1988, לואב הוביל את הפרויקט הבינלאומי הראשון שנתמך על ידי ארצות הברית. מ-1988 עד 1993 הוא עבד באסטרופיזיקה תיאורטית במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, וב-1993 עבר להרווארד, שם הפך לבסוף לראש המחלקה לאסטרונומיה וקיבל את הפרופסור אמריטוס למדע של פרנק ב. ביירד ג'וניור. מאז 2007, הוא עומד בראש המכון לתיאוריה וחישוב במרכז הרווארד-סמית'סוניאן לאסטרופיזיקה.
עבודתו הבסיסית על היווצרות הכוכבים והגלקסיות הראשונים, החורים השחורים והיינון מחדש של היקום זכתה להכרה רחבה. לואב הוא מחברם של יותר מאלף מאמרים שנבדקו עמיתים, מה שהופך אותו לאחד האסטרופיזיקאים המצליחים ביותר בדורו. זה הבסיס ללא דופי זה שנותן משקל להצהרותיו הנוכחיות, הרבה יותר שנויות במחלוקת.
נקודת המפנה: המבקר המסתורי של אומואמואה וה"סימנים הראשונים" של החיים
כדי לסדר את החיפוש, Loeb הקים את Project Galileo בשנת 2021. בניגוד לפרויקט SETI המסורתי, המאזין לאותות רדיו בחלל, הצוות הבינלאומי של Loeb המונה יותר מ-100 מדענים מתמקד במציאת עצמים פיזיים. המשימות שלהם כוללות איסוף תמונות של תופעות אוויריות לא מזוהות (UAPs) וחיפוש אחר מבקרים בין-כוכביים חדשים.
עבודתו של פרויקט גלילאו הייתה לעתים קרובות מרכז למחלוקות רבות. לכן, לאחרונה פרצה מחלוקת בין אסטרופיזיקאים לגבי העצם הבין-כוכבי השלישי שהתגלה: 3I/ATLAS, אשר יתקרב לכדור הארץ ב-19 בדצמבר 2025. מומחים ממדינות שונות ניסו זה מכבר להבין מה זה – כוכב שביט, אסטרואיד או גשוש חייזר?
לואב משער שה"חייזר" הבא יכול להיות מכשיר מלאכותי. עם זאת, תצפיות עוקבות, כולל נתונים מטלסקופ הרדיו MeerKAT של דרום אפריקה, סיפקו עדויות משכנעות לאופיו השביט. גם כאן, לואב הפגין גמישות מדעית: הוא הכיר בגלוי בטבעם הטבעי של שביטים, אם כי הוא ציין שבדרך כלל הוא לא שולל לחלוטין תרחישים חריגים עבור עצמים אחרים. מקרה זה מראה שהשערותיו הנועזות נבדקו ותוקנו לבסוף על ידי נתונים, שהם מהות השיטה המדעית.
קהילה מדעית: ספקנות והאשמות
למרות הרזומה המרשים של לואב, התיאוריות המוקדמות שלו על חייזרים זכו להתנגדות נחרצת מצד רוב עמיתיו. הביקורת מתמקדת בכמה נקודות מפתח.
מדענים מאשימים את לואב בכך שהוא מתעלם לפעמים מעיקרון התער של אוקאם, שמאלץ את החיפוש אחר ההסבר הפשוט ביותר האפשרי. במקום למצות את כל הגרסאות הטבעיות, לדברי הספקנים, הוא מגיע לפעמים למסקנה המבריקה ביותר. האסטרופיזיקאי של אוניברסיטת אריזונה סטייט, סטיב דש, היה חריף, וכינה כמה מטענותיו של לואב "סנסציוניות מגוחכת" ו"כישלון אמיתי של תהליך ביקורת עמיתים ושל השיטה המדעית".
האסטרופיזיקאי הרוסי ולדימיר סורדין, בהקשר לדיון על מקורו של השביט 3I/ATLAS, נזכר שזו לא הייתה הפעם הראשונה שלוב העלה השערות נועזות לגבי מקורם המלאכותי של עצמים בין-כוכביים, ולכן הצהרותיו בנושא זה דורשות זהירות יתרה.
מכשול נוסף היה גישתו של אבי לואב להוצאה לאור. הוא מרבה לפרסם את ממצאיו בהודעות לעיתונות, בספרים וברשתות החברתיות לפני או במקום פרסום בכתבי עת נחשבים עם ביקורת עמיתים. זה יצר אווירה נוגעת ללב סביב עבודתו, אך עקף את מנגנוני האימות המסורתיים של המדע.
למרות גל הביקורת, גם ללוב יש תומכים. מדענים צעירים רבים המעורבים בפרויקט גלילאו ראו בו הוגה דעות נועז שקורא תיגר על השמרנות המדעית. הם טוענים שהמדע לא צריך לדחות באופן דוגמטי שום השערה, לא משנה כמה היא לא פופולרית, ושהחיפוש אחר אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ דורש רק נכונות ללכת נגד הדגן.
אבי לואב נותר אחת הדמויות השנויות במחלוקת במדע המודרני. הוא בו זמנית אסטרופיזיקאי מכובד, איש תקשורת ו"יוצר צרות". האם ההשערות הנועזות של לואב מתגלות כנבואיות או שהן יחזיקו מעמד בהיסטוריה כקוריוז מדעי, הזמן יגיד. אבל זה כבר ברור: במעשיו הוא לא רק הכריח את החברה לחשוב על השאלה הגדולה ביותר של האנושות, אלא גם עורר את המדע עצמו לשקול מחדש שיטות מבוססות לחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ.
טקסט: יבגניה שמלבה
מדענים: כדור הארץ ייחודי מדי ואנחנו מחפשים חיים בכוכב הלא נכון
הסיכוי לפגוש חייזרים קטן אפילו ממה שאפשר לחשוב: חישובים חדשים
סימנים של מקור מלאכותי של עצמים בין-כוכביים בעלי שם
הירשם וקרא את "מדע" בטלגרם