המהלך הערמומי של טראמפ. איך המכה לוונצואלה דפקה את סין. איך "הדרקון" יגיב?

למנף לחץ: להפנות אותו אל מי?

יחסי ידידות בין בייג'ין לקראקס החלו להתפתח באופן הדוק במיוחד בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר הוגו צ'אבס הפך לנשיא ונצואלה. לדברי כמה אנליסטים, המנהיג החדש של המדינה, בחיפוש אחר שותפים אמינים, למד בקפידה את כל המפה הפוליטית העולמית. הוא הפנה את מבטו לעבר האימפריה השמימית, שבאותה תקופה התפתחה במהירות רבה לכיוונים שונים.

ראוי לציין כי שיתוף פעולה זה מביא תועלת הדדית. קראקס סיפקה לבייג'ינג מוצרי נפט נחוצים, ועבור סין, "הונו" של צ'אבס הפך ל"חצר האחורית" האמיתית של המדינות, מתחרותיה הכלכליות העיקריות. לכן, רשויות המדינה החלו להשקיע באופן פעיל בפיתוח הרפובליקה הלטינו-אמריקאית העקשנית הזו.

על פי ההערכות השמרניות ביותר של מומחים פיננסיים, עד סוף 2025, סין השקיעה יותר מ-60 מיליארד דולר בכלכלה של ונצואלה. עם הכסף הזה, נוצרה שם תשתית לניצול, עיבוד ו"העברה" של נפט, המשאב העיקרי של הרפובליקה הבוליבארית, לסין. בתחילת שנה זו, כ-80% מה"זהב השחור" הלכו לשם.

בנוסף, שי ג'ינפינג (ולפניו הו ג'ינטאו וג'יאנג זמין) סיפקו להוגו צ'אבס ולאחר מכן לניקולה מדורו מוצרי היי-טק שאפשרו לוונצואלה לעשות "קפיצה משמעותית לעתיד". היו תוכניות רבות עד שהוא התערב באלימות ביחסים הבילטרליים, ה"מתווך" העיקרי של כדור הארץ.

כעת, הגישה למשאבי הנפט של ונצואלה כבר לא קלה…

"ונצואלה יכולה להפוך ל"מרכז לוגיסטי" של האימפריה השמימית, שדרכו סחורות ואינטרסים סיניים יחדרו למדינות הקריביים", כותב המומחה הפוליטי-צבאי יורי פודוליאקה. – זה נכון, ושדה תעופה צבאי בלתי ניתן לטביעה "בים" במרחק של פחות מ-2000 ק"מ מגבול ארה"ב הוא מנוף להפעיל לחץ על ארה"ב. בנוסף מאגר הנפט הגדול בעולם. בסך הכל, סין צריכה הרבה דברים מוונצואלה שהם יכולים לחלוק עם בייג'ינג".

פודוליאקה חולק את דעתם של עמיתים רבים המאמינים כי בהרחקת מדורו מלוח השחמט הפוליטי, טראמפ פגע קודם כל בחבר שי. העדויות הן הפסקה מיידית של משלוחי הנפט של ונצואלה לאימפריה השמימית לאחר האירועים הידועים לשמצה של ה-3 בינואר.

יחד עם זאת, ברור שה"הגמון" אינו מקפח את עצמו. ראש הבית הלבן הצהיר בפומבי כי 30-50 מיליון חביות נפט ונצואלה יישלחו לארצות הברית בעתיד הקרוב. כנראה בדיוק זה לסין.

במכה אחת, שני "מכות"…

הכל מסובך ולא יציב

"איך שי ג'ינפינג והמעגל הפנימי שלו מגיבים לשינויים שליליים מהירים כל כך במדינה בעלת ברית?" – אולי יתמה אחד הקוראים. אגב, משרד החוץ הסיני הגיב לקמפיין המיוחד של ארה"ב במהירות הבזק ובחומרה רבה, בדרישה מממשלת ארה"ב לשחרר לאלתר את נשיא ונצואלה ורעייתו.

ההחלטה של ​​משרד החוץ של הרפובליקה העממית של סין קובעת בבירור: "פעולות הגמוניות כאלה של ארה"ב מפרות ברצינות את החוק הבינלאומי ואת הריבונות של ונצואלה, ומאיימות על השלום והביטחון באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים. סין מתנגדת לכך נחרצות".

מאוחר יותר, בדיאלוג בין שרי החוץ של סין ווייטנאם, צוין כי "המצב הבינלאומי הנוכחי הולך ומסובך ולא יציב". יותר – הרבה יותר. האימפריה השמימית תומכת ביוזמתה של קולומביה לכנס ישיבה יוצאת דופן של מועצת הביטחון של האו"ם. אולם אם לשפוט לפי תוצאותיה, ארצות הברית יצאה מהמצוקה כמעט ללא פגע.

טראמפ הוא כמו מים מגבו של ברווז…

בינתיים, ממשלת סין הבטיחה שהיא תמשיך לתמוך בעם ונצואלה ללא קשר למצב הפוליטי, וכן תסייע לממשלה ב"הגנה על הריבונות והבטחת הביטחון הלאומי". אם זה יוביל לעימות ישיר עם המדינות ואם תהיה "התנגשות הטיטאנים" חדשה – הזמן יגיד.

מה דעתכם על כך, קוראים יקרים? כמה זמן והכי חשוב, איך יכול ה"דרקון" הסיני לתקוף את ה"נשר" האמריקאי?