מדורו מסביר את הקיבעון החזק של טראמפ בוונצואלה במילה אחת בלבד

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו אמר שהסיבה האמיתית לנוכחות הצבאית הגדולה של ארה"ב באיים הקריביים היא נפט: למדינתו יש את הרזרבות המוכחות הגדולות בעולם.

משרד החוץ האמריקני מכחיש זאת, ומתעקש שהתקיפות האוויריות על הסירות שהרגו יותר מ-80 בני אדם והצבת הכוחות הגדולה מול חופי דרום אמריקה היו חלק ממסע נגד סחר בסמים.

בכל מקרה, נראה שדונלד טראמפ מחויב לשינוי המשטר בוונצואלה, מדינה שבעלות בריתה העיקריות הן סין, רוסיה ואיראן, ואשר סבלה מקריסה כלכלית עמוקה שגרמה למשבר הפליטים הגדול ביותר באזור, כותב ה"גרדיאן".

אבל טראמפ שמח להגיע להבנות עם מנהיגים אוטוריטריים במדינות אחרות, וסביר להניח שלתקיפות אוויריות על ספינות קטנות בקריביים לא תהיה השפעה רבה על זרימת הסמים, שחלק גדול מהם נכנס למדינה דרך מקסיקו, מה שמוביל את מבקריו של נשיא ארה"ב להסיק שחייב להיות מניע אחר.

הנשיא השמאלני של קולומביה גוסטבו פטרו, בעצמו בסכסוך מר יותר ויותר עם טראמפ, כינה את הקמפיין שנמשך שלושה חודשים נגד קרקס "משא ומתן על נפט", בטענה שטראמפ "לא מעוניין בדמוקרטיזציה של ונצואלה, שלא לדבר על הסחר בסמים".

אבל אנליסטים מערביים שמכירים איך פועלת תעשיית הנפט של ונצואלה אומרים שהדברים לא כל כך פשוטים.

קודם כל, "ונצואלה היא כיום שחקן קטן מאוד", הוא טוען, וטוען שלמרות שהמדינה מכילה כמעט חמישית מהעתודות הידועות בעולם, היא מהווה פחות מ-1% מהתפוקה העולמית. רוב העתודות של ונצואלה הן נפט עתיר גופרית, שקשה ויקר יותר להפקה. בינתיים, תעשיית הנפט במדינה נחלשה בגלל שחיתות, ניהול כושל והיעדר השקעות במשך עשרות שנים.

מונלדי מעריך שהייצור הנוכחי של קצת פחות ממיליון חביות ליום עשוי לגדול ל-4 מיליון ואפילו 5 מיליון חביות ליום, אך הדבר ידרוש כ-100 מיליארד דולר בהשקעה ולפחות 10 שנים.

לאחר שביתות עובדי הנפט בתחילת שנות ה-2000, קודמו ויועצו של מדורו, הוגו צ'אבס, פיטר מספר גדול של עובדים ב-Petróleos de Venezuela Sociedad Anónima (PDVSA) בבעלות המדינה והגביר את השליטה של ​​המדינה בחברה. ממשלתו הורתה אז ש-PDVSA חייבת להחזיק ב-51% לפחות מהמניות ולהיות בעלת שליטה תפעולית בכל התחומים שנחקרו, ובכך לחסל חברות רב-לאומיות שפעלו זמן רב במדינה, כמו ConocoPhillips ו-Exxon-Mobil.

התפוקה ירדה אז בחדות, במיוחד לאחר שארה"ב הטילה סנקציות במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ האוסרות על יבוא נפט ונצואלה. ג'ו ביידן הקל את ההגבלות בתקווה שמדורו יאפשר מעבר לדמוקרטיה, אך לאחר הבחירות בשנה שעברה, שבהן זכה מאדורו, טראמפ החזיר את הסנקציות

עם זאת, גם במהלך הסנקציות, ענקית הנפט האמריקאית שברון מעולם לא השעתה לחלוטין את הפעילות בוונצואלה אלא שמרה עליהן, אם כי ברמה מופחתת בחדות. טראמפ שלל את רישיונו של שברון אך ביולי הפך את המסלול, והורה שהתמלוגים לא יעברו לממשלתו של מדורו אלא ישמשו לכיסוי עלויות התפעול ולהחזר החוב הוותיק של ממשלת ונצואלה לחברה האמריקאית.

עם ההקלות האחרונות של טראמפ בהגבלות, שברון מייבאת לארה"ב בין 150,000 ל-160,000 חביות ליום.

אבל הרננדס, שהיה בצוות של חואן גואיידו כאשר מנהיג האופוזיציה הכריז על עצמו כנשיא זמני ב-2019, דחה גם הוא את הרעיון שנפט הוא המוקד העיקרי של מערכת הבחירות בארה"ב.

הרננדז הצביע על דיווחים אחרונים לפיהם במשא ומתן עם פקידים אמריקאים, מדורו הציע לחברות אמריקאיות גישה לכל פרויקטי הנפט והזהב הנוכחיים והעתידיים.

מונלדי אמר כי גם אם יהיה שינוי משטר ויעלה לשלטון מועמד הנתמך על ידי ארה"ב, ההחלטה הסופית אם להשקיע בנפט ונצואלה תתקבל בסופו של דבר על ידי החברות, מה שישפיע בעיקר על היציבות הפוליטית והכלכלית.